עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

חיילת משוחררת בת 20,
אחת שאוהבת ומעריכה את החיים
אבל בין לבין לפעמים נופלת ומאבדת את הדרך והאמונה.
באמצעות הכתיבה מנסה לאזן את עצמי ולעלות את עצמי בחזרה אל מסלול החיים המטורף.
חברים
שאריות של החייםאיירוThe Cheshire Catnothingmanme-***Cassidy Drake
Daniel .
מישהו שיקשיב

-אני לא חושבת שאתה האדם שיוכל לרפא אותי ממה שפגוע בי, אבל אולי, בשלב הזה של חיי, אני לא כל כך זקוקה לרופא, אלא למישהו עם פצע דומה?

©danilove.bloger.co.il/110301/#commentid304257
האימייל שלי, תמיד פה
human000@walla.com

לתמיד נשארת חייל בן עשרים

04/05/2014 23:46
sunshine
יזכור, חייל, נפש, יהודי, אהבה, אח, חיים, מלחמה

אני זוכר את היום שבו התגייסתי
זה היה ימים ספורים אחרי
שסיימתי את י"ב.
אז אמילי הייתה רק בת שנתיים.
ואני הייתי נער בן 18.

בלי הודעה מוקדמת,
עזבתי את הבית,
עזבתי את כל החברים,
לבשתי מדי זית.

אני זוכר את כל הימים
שהיינו בשטח,
היינו רק סופרים את הימים
כשנחזור בחזרה לבית.
לזרועות של המשפחה,
לאוכל של אימא.

ואז בלי הודעה מוקדמת,
פרצה מלחמה.
נלחמנו ימים ולילות,
אך בשיחות המעטות
שהיו לי עם הבית
תמיד הייתי אומר:
"
אימא, הכל בסדר.
את יודעת שהתקשורת תמיד מגזימה.."


ואז הגיע היום,
שבו איבדתי את חיי.
הכל היה עניין של שניות.
נפגעתי ואיבדתי את ידי מירי טיל
ובלי היסוס הסתערתי לעבר
העמדה של האויב
למען חבריי.
באותם יום הייתי אמור לחגוג 20.

עברו מאז שמונה שנים.
כיום, אמילי כבר בת 10
ולמרות חלוף השנים
אני נשארתי נער בן עשרים.

מוקדש לזכרם של כל הנופלים
במלחמות ישראל.
יהיה זכרם ברוך
.



yehavmy nicknameme-***
yehav
05/05/2014 09:27
מצמרר
sunshine
05/05/2014 09:45
אני קוראת שוב ושוב.. וכל פעם הצמרמורת עוברת בי מחדש..
my nickname
05/05/2014 10:18
ואווו - אין לי מילים -
sunshine
05/05/2014 10:27
הכי עצוב שהסיפור הזה קרה כל כך הרבה לאנשים רבים..
נערים שישארו לנצח בני עשרים..
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
אפיסת כוחות

אתה סוגר את עינייך,
וכמו תמיד מנסה להעמיד פנים שהכל בסדר.
אבל הפעם זה פשוט פלא מספיק..
שירים שחודרים עמוק