|
|
אודות
חיילת משוחררת בת 20,
אחת שאוהבת ומעריכה את החיים
אבל בין לבין לפעמים נופלת ומאבדת את הדרך והאמונה.
באמצעות הכתיבה מנסה לאזן את עצמי ולעלות את עצמי בחזרה אל מסלול החיים המטורף.
|
|
|
התחלה חדשה | |
התחושה כשאתה מגיע לחוף
אחרי תקופה שלא היית.
חוף עם מעט אנשים,
חלקם רצים,
חלקם משחקים
או סתם יושבים ובוהים בגלים
שלעולם לא נגמרים.
מגיע גל אחד ואחריו עוד
אחד וככה גל אחרי גל..
ואתה מגיע לחוף
ולוקח נשימה ארוכה..
נשימה שממלאת אותך מבפנים
שמחוללת משהו מבפנים.
ואז אתה מתחיל לפסוע
בחול ולאט לאט אתה מרגיש
את החום של החול שחודר לגופך
דרך כפות רגלייך אבל אתה לא נרתע
וממשיך לפסוע לעבר הים.
ופתאום אתה שומע
מאחד הברים על החוף
שיר שגורם לך לעצור..
"הולך נגד הרוח, המדרכה מתנדנדת
אני סומך על הגשם שימשיך לרדת
שיימשך הלילה, אהובתי אל פחד,
תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר"
ואחרי שאתה שומע את המילים
את לא מצליח לתאר את
הצמרמורת שעוברת לך בכל הגוף.
ואחרי כל ההתרגשות הזאת
אתה עומד מול הים.
ואז אתה מבין שאין
שום דבר כרגע בעולם
חוץ ממך והים,
הים ואתה.
אתה מחליט לגעת במים,
ואתה מרגיש כאילו הים
מחבק אותך.
מרוקן מתוכך את כל הדברים
הרעים וממלא אותך מחדש
באנרגיות מחודשות.
בדרכך בחזרה לעבר
המכונית ובחזרה למרוץ החיים
אתה מבחין באבן
שכתוב עליה "מזל"
ואז אתה מבין שהכל מסביב
מסמן לך שהגיע הרגע שלך,
הרגע להתחיל לחיות את החיים.
הרגע להתחלה חדשה.
|
|
|
|
|
|
|
|
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?
עדכוני RSS
|
אפיסת כוחות 
אתה סוגר את עינייך, וכמו תמיד מנסה להעמיד פנים שהכל בסדר. אבל הפעם זה פשוט פלא מספיק.. |
|
|
;){kind=link}