עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

חיילת משוחררת בת 20,
אחת שאוהבת ומעריכה את החיים
אבל בין לבין לפעמים נופלת ומאבדת את הדרך והאמונה.
באמצעות הכתיבה מנסה לאזן את עצמי ולעלות את עצמי בחזרה אל מסלול החיים המטורף.
חברים
שאריות של החייםאיירוThe Cheshire Catnothingmanme-***Cassidy Drake
Daniel .
מישהו שיקשיב

-אני לא חושבת שאתה האדם שיוכל לרפא אותי ממה שפגוע בי, אבל אולי, בשלב הזה של חיי, אני לא כל כך זקוקה לרופא, אלא למישהו עם פצע דומה?

©danilove.bloger.co.il/110301/#commentid304257
האימייל שלי, תמיד פה
human000@walla.com

הזמינות שבדברים גורם להרס עצמי..

29/03/2014 20:27
sunshine
חיים, הרס, רגש, אמיתי, שמחה, אהבה, זמינות, מעשי
בתקופה של ימינו שהכל
נהיה כל כך זמין,
שאנשים כבר לא מעריכים דבר.
לא מנסים,
לא נלחמים,
מחכים שזה יוגש להם הכל
 מוכן על מגש זהב.

הכל נהיה כל כך זמין,
שאין ערך לאהבה.
פעם אנשים פחדו להתנשק,
היום כבר נחשב לא נורמאלי
אם לא שוכבים בדייט הראשון.

הכל נהיה כל כך זמין,

היכרות אנשים דרך האינטרנט,
מסרונים, אתרים חברתיים,
תמונות בכל מיני תכונות.
כולנו נשאבנו לעולם הווירטואלי.

ואני שואלת את עצמי..
ממה אנחנו בורחים?
מדוע כמעט ולא נשארו
אנשים שמתרגשים מהדברים
הקטנים שבחיים?

התרגשות מצחוק של ילד,
הפרפרים בבטן מנשיקה,
הגעגועים לבן הזוג..

ושוב אני נשארת לבדי,
ושואלת את עצמי..
לאן הכל נעלם?
הדסnothingman
29/03/2014 20:43
ושוב אני קוראת את הפוסטים שלי ואומרת לעצמי-
איזו מדהימה היא. איזה מזל שיש עוד אנשים כמוהה.
אחרת, העולם היה משעמם ואפור.
sunshine
29/03/2014 21:25
ואני חושבת בדיוק את אותו הדבר עלייך!
כמה כיף שיש מישהי שאני יכולה להזדהות איתה..
29/03/2014 21:35
רגע אני כתבתי שלי?!
אויש טעות כתיב!
הפוסטים שלך**
sunshine
29/03/2014 21:39
חחחח כן.. הבנתי את זה כבר (;
29/03/2014 21:43
וואו. אני פשוט מזדהה איתך, אני באמת מעריכה אנשים שנשארו כאלה. שיודעים להעריך דברים.
הכל יותר זמין עכשיו לילדים כמו שאת אומרת, וככה הם פחות מעריכים דברים שנותנים להם או שקורים להם, אבל כשזה נעלם להם אני מקווה שהם יעריכו מה שהיה להם.
sunshine
29/03/2014 21:50
בגלל שאנשים לא מעריכים דברים, מתחילה להתפתח בתוכם ריקנות.
והריקנות היא הסיבה האמיתית להרס עצמי של כל בן אדם.
והחברה היא זאת שמשפיעה על הילדים הקטנים.. זה לא "הדור הטכנולוגי", זאת החברה שבנתה את המציאות הזאת.
הדס
29/03/2014 22:59
את כל כך צודקת
הלוואי והתקופה ההיא תחזור
אנחנו חיים בעולם של אשכרה להתפשר
sunshine
30/03/2014 01:11
אם רוצים שינוי, השינוי צריך להתחיל קודם כל בנו.
ברגע שנתחיל לשנות את הגישה והמחשבות שלנו בנוגע לחיים,
את תראי שגם הסביבה שלך לאט לאט תשתנה.
פתאום את תתחברי לאנשים שבחיים לא חשבת שתתחברי.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
אפיסת כוחות

אתה סוגר את עינייך,
וכמו תמיד מנסה להעמיד פנים שהכל בסדר.
אבל הפעם זה פשוט פלא מספיק..
שירים שחודרים עמוק