בריחה אינסופית

למה אתה לא נעלם?
וגם כשאתה לא בסביבה, אתה פה איתי.
במחשבות, בלב, נהיית חלק ממני.
ואיך שלא אתנגד, אתה תמיד שם.

דבר אחד למדתי ממך,
למדתי, איך לברוח, להיעלם
בלי שירגישו.. כי אתה מתמלא בריקנות.
שחס וחלילה, לא תרגיש במקום ההוא
שמישהו באמת אוהב אותך.
אז ברגע שאתה מרגיש שלמישהו
נהיה אכפת ממך, אתה לוקח את רגלייך
ובורח, לא חשוב לאן.
העיקר לברוח, הרחק מכאן.

הרי לא מגיע לך שידאגו לך,
ובמיוחד שיאהבו אותך.
ואתה כבר המשכת הלאה.
מידי פעם מזכיר את עצמך,
שהנה, אתה פה ולא הלכת.
שאתה סתם מתעניין,
ולא "באמת" כי אני חסרה לך.

אני היחידה, שלא נתת לה להתקרב אלייך.
וגם זה כי אמרת שאתה לא רוצה לפגוע בי.
ולמרות הכל, נראה שבו בזמן אני היחידה
שבאמת הצליחה לגעת במקום ההוא
שכולן ניסו להגיע אליו.
היחידה, שספגה כל אש שירית לעברה.

שתמיד נשארה שם.
עד היום.
מחכה.